יום שבת, 13 בפברואר 2016

חוכמת ההמונים - משימה 4

בביה"ס שבו אני מלמד ניתן לבחור בחט"ב בלימודי ערבית או צרפתית, החל מכיתה ז'.
לרוב החלוקה היא מאוזנת, אותה כמות תלמידים מתחלקת בין שתי השפות.
השנה ארע שינוי משמעותי שבו בחרו כ- 70% בערבית וקבוצות הלימוד שלנו מפוצצות.
נוסף על כך, יש את הבעיות הרגילות של תלמידים עם הקלות ופטורים שיושבים בקבוצת
הערבית, למרות שקיבלו פטור, ולא קיימת מסגרת אחרת.
נוצר מצב, בו הקבוצות מלאות לגמרי, 40-41 תלמידים בכל קבוצה, ומאוד קשה ללמד
בקבוצות הללו. כל קבוצה מורכבת מאוסף של תלמידים מ-2 כיתות אם.
פניתי בוואטסאפ לכל מכריי מתחום הוראת הערבית, והוראה בכלל ורשמתי פוסט
ובו אני מציע 2 דרכים לנסות להתגבר על הקשיים.
דרך ראשונה היא לבצע חלוקה פנימית בתוך הקבוצות לפי רמות הישגי התלמידים
עד כה, וקבוצה אחת תוקדש לתלמידים הפטורים, לכל אלו שסיכוייהם להמשיך בלימודי
השפה נמוכים מאוד.
דרך שנייה: חלוקה מחודשת של כל הקבוצות תוך שימת דגש על ערבוב מקסימלי של
כל התלמידים, כלומר, במצב של 8 כיתות בשכבה, בכל קבוצה יהיו עד 5 תלמידים
מאותה כיתת אם. תלמידים מאותה כיתת אם יהיו מפוזרים במקומות הישיבה בקבוצה.
בדרך זו התלמידים יהיו פחות בטוחים בעצמם מאשר בקרב חבריהם הקבועים מהכיתה,
ויתכן שהדבר יפחית את הקשיים הלימודיים.

התשובות שקיבלתי, בעד ונגד היו כל כך שונות ומגוונות, ולמעשה, העלו סוגיות
שונות שכלל לא חשבתי עליהן מראש, ורק בזכות הסבב מחוכמת ההמונים, קיבלתי
את נקודות המבט הנוספות.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה