זה זה מספר שנים שאני מחזיקה חשבון פייסבוק וגם חשבון וואטסאפ בו מס' הקבוצות והמעגלים גודל בתכיפות גבוהה.
בהתחלה הייתה זו דרך להתעדכן עם בתי ,שנסעה לטיול אחרי הצבא לחצי שנה בהודו.
כשהיא חזרה לארץ מצאתי שאלו לא מעניינים כל כך -עד שגיליתי את ה"קנדי קראש".
קראתי בסקרנות מהולה בתמיהה את הפוסטים ,שהעלו מכרי.מחשבות שונות ביניהן :
מה מביא אותם ל"השתפכויות כאלה ואחרות" או לשתף בכל אירוע שקורה בחייהם הפרטיים.
כשכבר התייאשתי ורציתי לסגור את החשבון ,גיליתי את הקבוצה של המורים לערבית ועוד מס' קבוצות
ופתאום זה שינה פאזה.
מצאתי את עצמי קוראת,מגיבה ומשתפת ואפילו מצפה לדברים שאחרים כותבים ומעלים. פתאום הפתגם
"מכל מלמדי השכלתי " מקבל מימד חסר גבולות והם לא צריכים להיות בקרבתי כדי שאוכל ללמוד מהם.
העובדה שכל אחד יושב בביתו ,ומשתף ,מתייעץ ,מבקש רעיונות -סיעור מוחין ראוי לשמו ,רק מעצימה את החשיבות שהכלים הדיגיטאליים הללו תורמים.
דר הסגל קורא לזה חוכמת ההמונים והדבר היפה הוא שגם אנשים ,שלא מהתחום מגיבים ,שואלים מתעניינים ומחווים את דעתם.
אני מרבה להשתמש ,בעיקר בפייסבוק כדי להעשיר את הידע שלי ,לשמוע על חידושים ורעיונות ואף כדי לקבל את עזרת האחרים בשידרוג השיעורים שלי עם רעיונות של אחרים ובדרכ אני מקבלת תגובות רבות .
לצורך משימה זו העלתי שתי שאלות : הראשונה הייתה הצעה ללימוד הטקסט על נואל אלסעדאווי .הופתעתי לראות שמלבד סימון לייק השאלה שלי לא הצליחה לגרוף תגובות ענייניות.
שאלה אחרת שהעלתי היתה עזרה בבניית מחוון למשימת "פייקבוק" שנתתי לתלמידים להכין.כל זוג מהם קיבל דמות אותה היה צריך לחקור ולבנות לה דף בפייסבוק.
קיבלתי תגובות בודדות אך מבינהן הייתה אחת שהפתיעה אותי במיוחד.
כתב לי מישהו שניקוד מלא צריך לתת לתלמידים שהפיקו תועלת מהחקר שלהם .הוא נתן דוגמא: אם כלתום -אחד מהחברים שלה בפייקבוק צריך להיות אחמד ראמי ושהוא צריך להיות אחד מכותבי הפוסטים ב"דף הבית" שלה ,
שכן היה לו חלק חשוב בהצלחה שלה.
לעבי הפעלת תלמידים במשימה -לבקש מחבריהם הרבים לעשות שירות ולצלם שלטים בערבית מכל מקום בו הם נמצאים
בהתחלה הייתה זו דרך להתעדכן עם בתי ,שנסעה לטיול אחרי הצבא לחצי שנה בהודו.
כשהיא חזרה לארץ מצאתי שאלו לא מעניינים כל כך -עד שגיליתי את ה"קנדי קראש".
קראתי בסקרנות מהולה בתמיהה את הפוסטים ,שהעלו מכרי.מחשבות שונות ביניהן :
מה מביא אותם ל"השתפכויות כאלה ואחרות" או לשתף בכל אירוע שקורה בחייהם הפרטיים.
כשכבר התייאשתי ורציתי לסגור את החשבון ,גיליתי את הקבוצה של המורים לערבית ועוד מס' קבוצות
ופתאום זה שינה פאזה.
מצאתי את עצמי קוראת,מגיבה ומשתפת ואפילו מצפה לדברים שאחרים כותבים ומעלים. פתאום הפתגם
"מכל מלמדי השכלתי " מקבל מימד חסר גבולות והם לא צריכים להיות בקרבתי כדי שאוכל ללמוד מהם.
העובדה שכל אחד יושב בביתו ,ומשתף ,מתייעץ ,מבקש רעיונות -סיעור מוחין ראוי לשמו ,רק מעצימה את החשיבות שהכלים הדיגיטאליים הללו תורמים.
דר הסגל קורא לזה חוכמת ההמונים והדבר היפה הוא שגם אנשים ,שלא מהתחום מגיבים ,שואלים מתעניינים ומחווים את דעתם.
אני מרבה להשתמש ,בעיקר בפייסבוק כדי להעשיר את הידע שלי ,לשמוע על חידושים ורעיונות ואף כדי לקבל את עזרת האחרים בשידרוג השיעורים שלי עם רעיונות של אחרים ובדרכ אני מקבלת תגובות רבות .
לצורך משימה זו העלתי שתי שאלות : הראשונה הייתה הצעה ללימוד הטקסט על נואל אלסעדאווי .הופתעתי לראות שמלבד סימון לייק השאלה שלי לא הצליחה לגרוף תגובות ענייניות.
שאלה אחרת שהעלתי היתה עזרה בבניית מחוון למשימת "פייקבוק" שנתתי לתלמידים להכין.כל זוג מהם קיבל דמות אותה היה צריך לחקור ולבנות לה דף בפייסבוק.
קיבלתי תגובות בודדות אך מבינהן הייתה אחת שהפתיעה אותי במיוחד.
כתב לי מישהו שניקוד מלא צריך לתת לתלמידים שהפיקו תועלת מהחקר שלהם .הוא נתן דוגמא: אם כלתום -אחד מהחברים שלה בפייקבוק צריך להיות אחמד ראמי ושהוא צריך להיות אחד מכותבי הפוסטים ב"דף הבית" שלה ,
שכן היה לו חלק חשוב בהצלחה שלה.
לעבי הפעלת תלמידים במשימה -לבקש מחבריהם הרבים לעשות שירות ולצלם שלטים בערבית מכל מקום בו הם נמצאים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה