יום שלישי, 12 בינואר 2016

סאמיה כרמאוי



שלום לכולם
להלן 3 רעיונות מהמאמר של ד"ר אלון סגל :
1.התגברנו על מגבלות הזמן והמרחק באמצעות אמצעים טכנולוגיים - צמצום באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות עד כמעט אפס. תקשורת עם והפעלת אנשים באמצעות טכנולוגיה  .
צמצום המרחק והזמן לתווך משפיע מאד על מה שאני אוהב מאד לעשות במסגרת העבודה שלי כמורה: לבנות גשרים בין תלמידי ובית הספר בו אני מלמדת  "חטיבת גוונים " לבין תלמידים  מבית ספר ערבי בג'ת  למעשה, הצמצום הזה מדרבן אותי להיכנס לפרויקטים ושיתוף פעולה עם עמיתים.

2.  ללמד איך ולא מה- יש ללמד את התלמידים איך מחפשים את המידע ולא לתת את המידע עצמו. זה נאמר לגבי חיפוש מידע, אבל זה מעבר לזה. אפשר ללמוד הרבה
צריך לשלב משחקים בתהליך ההוראה.
רצוי כפי שהמרצה אומר לשלב למידת חקר בעולם וירטואלי - התלמיד בונה את שאלת החקר.
להנחות כמתודולוגיה - לצאת מה נתינה -העברה של מידע ומתן תשובות
המעבר יוצר חברה שונה, אחרת






 3.כל תחום דעת חייב ליצור לעצמו מרחב אפשרויות שבו הוא משנה את המטרות הישנות של המקצוע שלו
ומניע אותן לעבר שימוש בטכנולוגיות חדשות ,מעניינות , המתחברות ביתר שאת לאדם הצעיר ומאפשרות לו להביא לידי ביטוי את היכולות שכבר יש לו בתרגומן לעידן החדש שבו אנחנו נמצאים . ההוראה הישנה ,הופכת ללא רלוונטית יותר ויש צורך בכיווני הוראה חדשים במבוססים על טכנולוגיות חדשניות שתיצורנה סקרנות


3 תגובות:

  1. סאמיה, מסכימה איתך בכל מילה, שצריך לשלב בלמידה משחקים וכלים חדשים , ולתת לתלמידם לחקור נושאים בעצמם.

    השבמחק
  2. סאמיה, מסכימה איתך בכל מילה, שצריך לשלב בלמידה משחקים וכלים חדשים , ולתת לתלמידם לחקור נושאים בעצמם.

    השבמחק
  3. הי ,
    אין ספק שאנחנו ,אנשי ההוראה ,יכולים לנצל את העידן הדיגיטלי,המאפשר לתקשר בצורה קלה ומהירה , ולסייע בתקשורת בין תלמידים יהודים לבין תלמידים ערבים .

    השבמחק