שלום לכולם,
לאחר שצפיתי בהרצאתו של ד"ר הסגל, נחשפתי לרעיונות רבים. אפרט
שלושה מהם:
1.הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מהירה מאוד. אנחנו מתקשים להבין ולהכיל את
ההתפתחות הטכנולוגית. ד"ר הסגל הטעים כי בשנת 2040 (ויש הסוברים קודם לכן)
יהיה לנו מטריקס, מחשב שמסוגל להכיל את כל המידע האנושי.
באיזשהו מקום, האמירה הזו מחזקת את התחושה שיש להכיר בתור מורה עוד ועוד כלים ולעשות בהם
שימוש כדי להפוך את ההוראה לרלוונטית, שיש לה ערך מוסף עבור התלמידים ( כמובן תוך
כדי שמירה על איזון באופני ההוראה).
2.המורה כמנחה, כמי שיכול לשמש כמומחה וכמקור ידע. כחלק מתפקידי המורה
ד"ר הסגל הדגיש בהרצאתו כי המורה
נתפס כדמות מנחה, כשואל את השאלות ,מכוון למקורות מידע, וגם מגדיר את גבולות השיח,
האתיקה והמוסר.
הרעיון הוביל אותי לשאלה למה אנחנו המורים שואפים? פיתוח לומד עצמאי ורפלקציה
(חשיבה על חשיבה) הם חלק בלתי נפרד מן
הנושא, עקרונות חשובים שיש לשים עליהם דגש בתהליך ההוראה/למידה.
3.הרשת מעצימה את הקשרים בין הקבוצות- לפי ד"ר הסגל, לחיבור
וללכידות יש עוצמה גדולה יותר במרחב המדומיין-מהירות הניעה, המוביליות היא כלפי
מעלה, התזוזה של הקשרים במרחב הדיגיטאלי היא כמעט מהירת האור וכך צריך להתייחס
לעולם הזה.
בהמשך לדבריו, כפי שאני מבינה זאת, .מצד אחד, לכלי כמו ווטסאפ
יש יתרון בכך שהוא משמש מרחב למידה "עוקף", שתומך בלמידה /הוראה
ולא מחליף אותה. מצד שני, ישנו קושי שכן
אם רוצים לשמר את קבוצת הלומדים לאורך תקופה מסוימת, ידועה מראש, יש לעדכן את המידע כל הזמן.
אני מאמצת לעצמי את דברי הסיכום של ד"ר הסגל בנוגע למאפייני
המרחב הדיגיטאלי: "יש למרחב הזה חוקים שצריכים ללמוד, והחוקים הם לאו דווקא מה
שאנחנו מכירים... מדובר ב-20% טכנולוגיה, 80% חברה. שווה להכיר ולחבר יותר.."
מסכימה איתך לגבי הצורך בידיעת כלים דיגטליים ע"י המורה, זהו צורך הדור ואין להתעלם מכך.
השבמחק