3 רעיונות אליהם נחשפתי בהרצאה של ד"ר אלון הסגל
1.למרחב הדיגיטלי יש חוקים שצריכים ללמוד. כמחנכת יש פעילויות של שומרי מסך שחשוב מאוד שהילדים יכירו. כמורה שעובדת עם מחשבים או כאחראית על ווצאפ- הורים ותלמידים עלי להיות בבקרה מתמדת על אכיפה נכונה של תרבות דיבור, הוגנות וכבוד בין המשתתפים בקבוצה. המודעות חייבת לצוף כל העת. המורה חיייב ללמד זאת ולהזכיר. בהרצאה הדגיש הסגל את העניין שקיים חיבור בין העולם הוירטואלי לעולם הפיזי. הילדים שוכחים. תפקידנו להזכיר ולהיות הרמזור המנתב את ההתנהגות והנראות הראויה ברשתות השונות.
2. המידע הדינמי, נייד, וחברתי. הסגל הגדיר את המרחב כבעל רדידות תרבותית-רדידות מבחינה פיזית ,שטוח, המייצג מרחב גלובלי. אנו רואים זאת בספרים הדיגיטליים המקשרים ילדים מכל הארץ , בקבוצות , בפורומים. משמעות הלמידה במרחב מאפשרת לתלמיד הכירות עם אסטרטגיות למידה אחרות, חזותיות ,שמיעתיות החושפות צדדים רבים ומגוונים בלמידה.
3. רעיון שלישי הוא האמירה:"אנחנו מתאימים את העולם אלינו". חובתינו כמורים להיות רלוונטים, להתעדכן. הלמידה בתכנים המוכרים לילדים יוצרים את חווית הלמידה המשמעותית.
להערכתי האיזון הוא מילת המפתח. הילדים צריכים להכיר את חשיבות הספר,להכיר גבולות, חוקים,ותיפקוד בין אישי חוצץ מסך. פה המורים וההורים חייבים למלא את תפקידם. כמדריכים וכמנחים וכנותני דוגמה אישית.
שלום מיכל,
השבמחקהרעיון הראשון שנתת מתחבר לרעיון אותו גם אני ציינתי- המורה כמכווין. עלינו לחזור ולהדגיש מה ראוי ומה לא, להיות מחנכים גם כאשר נדמה לנו שאולי הם- התלמידים יודעים טוב יותר מאיתנו, האם ברעיון השני שכתבת התכוונת לגלובלי להבדיל מלוקלי?
הכוונה ברעיון השני כפי שכתצבתי מדברי הסגל שהתרבות היא גלובלית(לא לוקאלית- מקומית)הגלובליות באה לידי ביטוי במרחביות. המרחק לא רלוונטי, יכולים ללמוד מחומר נרחב, מרחבי.במקומות חיפוש נרחבים-מוזאונים, ספריות ועוד.
השבמחקמיכל, מסכים עם הנושאים שהעלית.
השבמחקבאמת, התלמידים של היום הינם ידעני טכנולוגיה טובים בהרבה ממוריהם.